למה תינוקות סובלים מבעיות במערכת העיכול?
התשובה היא די פשוטה, הרך הנולד יוצא לאוויר העולם כאשר מערכת העיכול שלו עוד לא מפותחת דייה. הסינים טוענים שהתינוק נולד עם מערכת עיכול ונשימה חלשות, משום ששתי מערכות אלה לא פועלות בזמן שהתינוק ברחם.
אמנם, בשלב מאוחר של ההיריון העובר בולע מי שפיר שעוברים דרך מערכת העיכול אך פרט לזה זו בעצם מערכת בתולית לחלוטין שמתחילה לתפקד במלואה רק ברגע שהתינוק נולד.
לכן, בשנים הראשונות לחייו של התינוק ובעיקר בחודשים הראשונים, כמעט כל תינוק יחווה קוליק (גזים בליווי כאב בטן עוותי), שלשול או עצירות, ותופעות נוספות. כמו רפלוקס למשל, שמעט פחות נפוץ מהבעיות האחרות אבל עדיין די שכיח בגילאים האלה.
מה משפיע על בריאות וחוסן מערכת העיכול של התינוק?
זאת שאלת מיליון הדולר. והתשובה היא, מה לא?
כבר במהלך הלידה עצמה ישנם גורמים משמעותיים שמשפיעים על התפקוד העתידי של מערכת העיכול של התינוק וזה נכון גם עבור מערכות נוספות.
הנה כמה דוגמאות:
- לידה וגינלית לעומת ניתוח קיסרי– זהו השלב הראשון שמשפיע על בריאות מערכת העיכול. מחקרים מראים שתינוקות שנולדו בקיסרי ולא עברו בתעלת הלידה של האם, לא נחשפו לאותה הכמות של פלורת החיידקים (מערכת החיידקים) של האם, החשיפה לפלורת חיידקים זו היא מה שמקנה למערכת העיכול של התינוק את החותם הראשון במפגש עם העולם החיצון. ולכך כמובן השפעות רבות על בריאות התינוק. גם כאשר מדובר בלידה וגינלית, נשאלת השאלה מה טיב מערכת העיכול של האם? האם מצבה טוב? האם האם סובלת מבעיות עיכול כאלה ואחרות, האם הפלורה שהיא מעבירה לילוד היא טובה וחזקה מספיק? וזה כמובן לא נגמר כאן.
- חלב אם לעומת תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות)- כמו שכולנו יודעים, המזון האופטימלי עבור התינוק הוא חלב האם. אולם, לא כל התינוקות ניזונים מחלב אם מסיבות כאלו ואחרות, ובמקום זה ניזונים מתמ"ל. גם לצעד הזה יש השפעה מכרעת על עיכול התינוק. עיכול תמ"ל שונה וקשה יותר עבור הילוד. וסטטיסטית, לרוב תינוקות הניזונים מתמ"ל יסבלו יותר מקוליק (גזים), עצירויות, שלשולים ורפלוקס בהשוואה לאלו הניזונים מחלב אם. ההבדלים בין תמ"ל לחלב אם הם רבים. וביניהם העובדה החשובה שחלב אם מכיל רכיבים ממערכת החיסון של האם שמועברים לתינוק דרך החלב.
אנקדוטה מעניינת לגבי זה היא שאם האם חולה בווירוס כלשהו, בזמן שהיא מניקה את התינוק שלה היא בעצם מעבירה אליו את הנוגדנים שהיא מייצרת נגד הווירוס שבו היא חולה ובכך מחסנת אותו. בעיני זה על גבול הנס.
וכמובן ישנם עוד הרבה גורמים נוספים שמשפיעים על מערכת העיכול של התינוק, וכמו שאפשר להבין לא הכל בשליטת ההורים.
מה כן בשליטתנו?
- אם את מניקה, שימי לב מה את אוכלת– כן כן, חשוב מאוד. בעיקר בחודשים הראשונים לחייו של התינוק, כדאי מאוד להימנע ממוצרי חלב וקטניות או לפחות להמעיט ככל האפשר. בעיקר אם התינוק שלך סובל מאוד מגזים. זה נשמע כמו מדע בדיוני אבל יש לכך השפעה על עיכול התינוק, וזה יכול לתרום המון. בעיקר לתינוקות קצת יותר חלשים.
- חשיפה מוקדמת מדי למזון- לפי המלצת משרד הבריאות יש להתחיל חשיפה למזונות בגיל 4 חודשים כאשר המטרה היא לבסס ארוחה ראשונה לתינוק עד גיל 6 חודשים.
כיוון שכולנו נולדים שונים, חשוב מאוד לשים לב לרמת ההתפתחות של התינוק, לפעמים מערכת העיכול שלו עוד לא בשלה מספיק לחשיפה הראשונית. גם אם התחלנו לחשוף למזונות ואנחנו רואים שיש קושי בעיכול כמו למשל עצירות, שלשול וגזים, ניתן לעצור את הטעימות, לחכות שבועיים שלושה ולהתחיל שוב. המטרה היא חשיפה בקצב שמתאים לתינוק שלך מתי שמערכת העיכול שלו מוכנה לכך.
- חשיפה לא נכונה למזונות- חשיפה של תינוק למזונות מורכבים מדי עבורו כמו דגנים מלאים, קטניות וחלב ניגר בגיל מוקדם מדי עלולה להקשות על העיכול וליצור שלשולים וגזים מרובים. זה נכון שעבור בן אדם בוגר יש חשיבות בריאותית לאכילת דגנים מלאים, אבל זה לא כך עבור הילד. אין כל תועלת לתת לתינוק מזון שהוא מתקשה לעכל, זה רק מכביד על כל המערכת. בעיני זה כמו לשים ברכב דיזל במקום סולר.
חשיפה למזון לא נקי, מעובד או שלא מטופל היטב- כיוון שמערכת העיכול אצל התינוקות עדיין חלשה, חשיפה למזון ישן, פירות וירקות מרוססים מאוד או מזונות מעובדים יכולה לגרום לשלשולים, גזים וצרות אחרות.
חוסר בנוזלים- סעיף זה מתייחס לפעוטות גדולים יותר שכבר שותים מים. בגלל שהרבה פעמים אנחנו המבוגרים לא מציעים מספיק והילד עדיין לא יודע לבקש בדיוק את מה שהוא צריך, עלולה להיווצר עצירות זמנית.
שתי מילים לגבי עצירות- לפי משרד הבריאות, אם ישנה יציאה אחת ל-3 ימים המצב לא נחשב לעצירות. בפועל, אני מחשיבה לעצירות כל מצב שבו לילד אין יציאה כל יום. והכי חשוב, אם הילד סובל מניסיונות להתפנות ללא הצלחה שמלווים בדרך כלל בתפיחות בבטן וכאבים.
עכשיו כשברורות לנו הבעיות שעלולות להיווצר, בואו נדבר על הדרכים להקל עליהן
דיקור סיני לתינוקות- איך זה עובד?
לפני שהמילה דיקור מבריחה אתכם ההורים, שימו את הפחדים שלכם בצד. דיקור סיני לילדים רחוק מאוד מכל חוויה שהייתה לכם או לילדיכם עם מחטים. אני בכלל קוראת להם טיקטקים. מדובר במחטים דקיקות בציפוי סיליקון, עדינות ולא מכאיבות כלל, לכן בעיני המילה מחט בכלל לא מתאימה להן.
תהליך הדיקור עצמו הוא קצר מאוד. בתינוקות ופעוטות עד גיל שנה מדובר ממש בכמה שניות עד דקה שבהן המחט נמצאת בגוף. לרוב, פעוטות בגיל הזה בכלל לא שמים לב למה שאני עושה.
ולמה התהליך כל כך קצר? הרי מי מכם שהתנסה בדיקור סיני יודע שצריך לשכב עם המחטים 20 דקות. טוב התשובה היא פשוטה, זה בגלל שהם קטנטנים וההשפעה אצלם היא כל כך מהירה שאין צורך ביותר מדקה אחת.
ברגע שנקודות הדיקור נבחרות היטב, אחרי תשאול מעמיק של ההורים ואבחנה של הפעוט המתוק, התגובות הן די מהירות. אם בן אדם מבוגר צריך סדרה של לפחות 10 טיפולים בכדי להבחין בשינוי ממשי, אצל קטנטנים לרוב הדברים מסתדרים אחרי 2-3 טיפולים.
איך אתם כהורים יכולים לתרום להצלחת תהליך הדיקור?
המגע שלכם הוא הכלי החשוב ביותר שלכם.
במקרים של כאבי בטן חשוב ביותר, בין אם מדובר בגזים או בשלשולים או עצירות, לעסות את בטן התינוק עם המון רוך ועדינות. ברוב הפעמים זה מאוד מקל עליו. ניתן למצוא ברשת לא מעט טכניקות קלות ליישום, וההמלצה שלי היא לבצע את הטכניקות לאו דווקא בזמן התקף הגזים או העצירות אלא בין לבין.
כך שאם אתם יודעים שלתינוק שלכם יש התקף של כאבי בטן כמעט כל ערב בגלל הגזים, תעסו את הבטן מספר פעמים במהלך היום. ואם הפעוט שלך מתפנה אחת ליומיים שלושה וזה מלווה בכאבים וקושי בהתרוקנות, התחילי לעסות את הבטן ישר אחרי ההתרוקנות האחרונה שלו.
וטיפ שלי כמטפלת
חשוב לי ציין שכל מה שנאמר מעלה מתייחס אך ורק לתינוקות בריאים, שכמו כל התינוקות כמעט, סובלים מתופעות של הבטן בשנה הראשונה לחייהם.
במידה ואתם מבחינים בתופעות חריפות מאוד ויוצאות דופן כדאי מאוד וצריך להתייעץ עם רופא, גם אם החלטתם להיעזר בדיקור סיני לתינוקות בכדי לוודא שלא מדובר במצבים חמורים יותר.
,מאמר זה נכתב על ידי
peacful center, קליניקה לרפואה מסורתית לילדים ומבוגרים